דלג לתוכן הראשי
Teo Spiller מגזין עצמאי על מטבח, הרים, ספרים, בריאות ואמנות — נכתב ונערך על ידי Teo Spiller בלובליאנה.

חלק מהקישורים באתר הם קישורי שותפים: רכישה דרכם עשויה להניב לנו עמלה ללא עלות נוספת עבורכם. הדבר אינו משפיע על ההמלצות שלנו. לפרטים נוספים, עיינו בהצהרת השותפים שלנו. גילוי שותפים.

מבוא

הקדמה מאת יאנז סטרהובץ (Janez Strehovec): בהצגת האמנות הסלובנית ברשת, האינטרנט הוא מטבעו מדיום תקשורתי מובהק; תכונותיו העיקריות נשמטות בצורה החמורה ביותר כאשר מועלים עליו מסמכים בלבד, באופן דומה לזה המגדיר את ביטויים במרחבים ממשיים. אני מתכוון לליקוי שאני מכנה “מימזיס וירטואלי”, שפירושו שבמרחב הסייבר רק חוזרים, מעתיקים ובכך משכפלים תכנים שכבר קיימים בעולם הממשי. דוגמה לגישה לא-המצאתית שכזו מציגים דפי אינטרנט רבים של מוסדות חשובים, כולל עיתונים לאומיים, שלעיתים קרובות מציגים באתר באופן משעמם להפליא את מה שכבר הודפס על נייר. בניגוד למוסדות בולטים (גם דפי אינטרנט של ארגונים ממשלתיים, מפלגות, אוניברסיטאות, חברות גדולות וכו’ הם בדרך כלל שעמום אחד ארוך), דפי האינטרנט של אנשים שוליים הם הרבה יותר חדשניים ותקשורתיים; כמו כן, מעצבי אתרים בעלי תוכן էրטי מבינים היטב את המדיום, שכן הם אינם מעלים רק חומרים חזותיים ומודפסים, אלא מאפשרים למשתמשיהם להשתמש בערוצי משוב (feed-back) רבים (הפניית מצלמה לשידור חי, הצצה דרך “showcam” ו- “voyeurcam”, שליחת הודעות כתובות ותגובות, שיחות עם נערות ומשתמשים אחרים דרך חדרי צ’אט, כלומר chat rooms). תוכנות נגישות להמונים וידידותיות למשתמש מאפשרות כבר עתה ביקור והשתתפות באתרים מעניינים עם תוכן מסוג זה, כגון A Taste of Honez ( http://www.honez.com/index1.htm ). מדוע עיקוף זה לעבר הטבע הכללי של מדיום הרשת, כלומר למה שבשפה האנגלית מכנים webness, המבוסס בעיקר על רמה גבוהה של אינטראקטיביות ומשוב איכותי? משום שדווקא אמני הרשת הם אלה שמבינים היטב את טבע המדיום, מנצלים את אפשרויותיו האותנטיות הרבות ומפתחים עליו צורות תקשורת אלטרנטיביות. העובדה שפרויקטים אמנותיים ברשת משולבים במדיום עצמו (בניגוד ליצירות אמנות מסורתיות, הנמלטות מהבנאליות היומיומית במוזיאונים, גלריות, אולמות קונצרטים, תיאטראות…), אינה מתגלה כטעות אלא כיתרון, שכן פרויקטים מסוג זה אינם ממוקמים גאוגרפית, ולכן יכולים להיות להם קוראים-צופים-משתמשים רבים; כמו כן, ליבת הפואטיקה שלהם היא בכך שהם מחוברים בשידור חי ליצירות קרובות באינטרנט, שהם עצמם חלק מהחיים המקוונים (on-line).

כל דף אינטרנט מציע בדרך כלל קישורים (links) לדפים אחרים, ומכוון לקישוריות גלובלית המאפשרת הן עליית מדרגה ברמה התקשורתית והן סוג של סולידריות בין אלה הפעילים בתעבורה המקוונת. בידוד של דפי אינטרנט מתעבורת מרחב הסייבר, למשל העתקתם ל-CD-ROM שיהיה נגיש רק למספר מוגבל של מבקרים בגלריה כלשהי, כלומר שלא יהיה מחובר ברשת בשידור חי, יעניק למעשה חסימה ועיוות של יצירות מסוג זה. בהקדמה הזכרנו את הטבע התקשורתי של האינטרנט, המאפשר ערוצים דיאלוגיים ופולילוגיים רבים בין אנשים הממוקמים גאוגרפית במקומות שונים ומחברים ביניהם רק תכני עניין משותפים; וכזה, כלומר תקשורתי מובהק, הוא גם טבעם של פרויקטים אמנותיים ברשת. במונחים של ערך פולחני וערך תצוגתי של יצירות אמנות (במובן של ההבחנה וההגדרה המוכרת בתיאוריה של וולטר בנימין), אנו עדים כיום גם באמנות לדגש גובר על הממד התקשורתי (והערך והאיכות הנלווים אליו) של יצירות האמנות.

במסגרת זו, חשוב שאמן הרשת יחפש צורות תקשורת אלטרנטיביות ככל האפשר (בין אם במובן של תכנים רדיקליים פוליטית ולא-קונפורמיסטיים, ובין אם במובן של טבעם הרגשי והאינטימי), שיהיה האקר ואפילו קרקר (cracker) כשמדובר בשימוש בנתיבי תקשורת אלטרנטיביים, שיהיה משולב במדיום ובמקביל מחוץ לו (מסע וירטואלי); כמו כן, חשוב שיעניין את המשתמש באסתטיקה הרשתית של דף האינטרנט שלו, הכוללת רמה גבוהה של אינטראקטיביות (עם ממשקים מעוצבים באופן חדשני), אפקטים של טבילה (immersive) ואפקטים מיוחדים אחרים ואיכות תקשורת גבוהה (לולאות משוב), שכן יצירה רשתית היא תהליך אינטרסובייקטיבי; הקונקרטיזציות של המשתמש הופכות לחלק מתועד מחיי יצירת האמנות הרשתית כתהליך. הזכרנו את טבעו התהליכי של העבודה הרשתית, שכן אין זה נחוץ בהכרח להשוות יצירת אמנות רשתית לדף אינטרנט בלבד; למעשה, זוהי אפילו הגבלה והצרה, אם מנסים להחיל כאן פרויקט במובן של “kunst-web-werk”. דווקא אופייה של היצירה היציבה (במובן הגרמני Kunstwerk) עומד בניגוד לטבעו הבלתי קבוע, התהליכי והפתוח תקשורתית של הפרויקט הרשתי.

Reader favorite: — Der Design-Klassiker unter den – stark bei schwerem Teig, teuer beim Zubehör..

דוגמה מעניינת לגישה חדשנית לאמנות רשתית היא הפרויקט Myour Darkness של מחבר הספרות האלקטרונית ג’ון קיילי (John Cayley), המעוצב כקהילה וירטואלית אמנותית מונחית-אובייקטים (כלומר MOO), שבה יש פינה אינטימית לכ-30 מחבריו, שיכולים גם הם לתקשר בצורות שונות בתוך אותו פרויקט. אני מזכיר דוגמה זו משום שכל התקנה אינטרנטית (מ-MUD ועד לחדר צ’אט) ראויה להיכלל בתעבורה האמנותית, ושאין להשוות אמנות ברשת רק לדף אינטרנט שבו מוצגים תכנים אמנותיים. כאן יש להסב את תשומת הלב להבחנה שכבר התבססה בין “אמנות רשת” (web art) לבין “אמנות באינטרנט” (art on the internet). פרויקטים של האחרונה משתמשים לעיתים קרובות במדיום באופן בורות, תוך ניצול מרחב הסייבר רק כמדיום לשחזור והפצה של יצירותיהם (כלומר, לצד תערוכה בגלריה ממשית, חזרה על היצירה גם בצורת גלריה וירטואלית). אמנות רשת יכולה להיות גם בתפקיד של תקשורת המכוונת, באופן מותנה, למציאות אותנטית, ולכן היא אלטרנטיבה למקורות מידע אחרים המנוהלים (צבאיים, משטרתיים) (למשל תפקידו של CNN במלחמת המפרץ ובמתקפות נاتو על הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה - ZRJ). מתוך הפנטזיה והקסם, שבהם אובססיבית הן האמנות המסורתית והן המודרנית (לפחות חלק ניכר ממנה), היא פונה להסרת הקסם ולדה-מיסטיפיקציה (מאפיין של סוג של פרויקטים באינטרנט במהלך מתקפות נاتو על ZRJ, שניתן לפרשם גם כמלחמה הראשונה באינטרנט - בניגוד למלחמת המפרץ כמלחמה מול מסוף וידאו). עבור אמנות הרשת, המתח בין האמנותי ללא-אמנותי הוא חיוני, שכן היא פועלת הן בהקשר אמנותי והן מחוצה לו, מנצלת את כל הכלים והתהליכים הזמינים של המדיום החדש, ובמקביל יודעת למצוא מרחבים ביניים לפעולות סובורסיביות.

בכל מקרה, נציין כי האסתטיקה של מדיום הרשת היא כיום עדיין פתוחה לחלוטין, הקלפים שלה עדיין מעורבבים, כלומר טרם חולקו, למרות שכבר היום ברור כי זו טעות אם אמני רשת מנסים רק לחזור במדיום החדש על תהליכים של האוונגרד ההיסטורי והנאו-אוונגרד (למשל קליין, בוייס וקנדינסקי), מבלי להתחשב בטבע המדיום ובכך גם בתהליכי האקינג ואפילו קרקינג. עוד מילה שתיים על טבע הדמות והמילה בדף האינטרנט. הראשונה היא דמות-גוף, סוג של איקונה קיברנטית שיכולה להיות בעלת ממד קינטי. גם המילה יכולה לקבל במסגרת פרויקט רשתי ממד חזותי וקינטי, כשהיא מועברת לתנועה ובתוכה יכולה להופיע אפילו כאובייקט קריאה בלתי אפשרי, כמילה-סרט-חידה. בעיקר התכנות ב-Javascript אפשר את היווצרותם של סוגי פרויקטים ספרותיים איכותיים, החורגים מהצורה המסורתית של ספרות אלקטרונית הכתובה כהיפרטקסט. טקסט זה נכתב רק כמבט קצר של המחבר על כמה שאלות של אמנות רשת כיום, והכותב שמח שביניהם ישנם יוצרים סלובנים יצירתיים מאוד ומצליחים גם במסגרים בינלאומיים (למשל טאו ספילר [Teo Spiller], וכשמדובר בפרויקטים ספרותיים ברשת - יאקה ז’לזניקר [Jaka Železnikar]).

P.S. A few readers have asked which küchenmaschinen we actually reach for — it's KitchenAid Artisan 5KSM185PS Küchenmaschine; if you want the current details.


KitchenAid Artisan: lohnt sich der Aufpreis?

Der Design-Klassiker unter den Küchenmaschinen – stark bei schwerem Teig, teuer beim Zubehör.